דלג לתוכן דלג לפוטר
גישור משפחה וגירושין

גישור גירושין ופתרון סכסוכים משפחתיים

גישור משפחה וגירושין

משפחה הנה מוסד חברתי המאגד יחידים לקבוצה שיתופית הדוקה – במשמעות הנפוצה של מושג זה משפחה נוצרת על ידי שני בני זוג הנישאים זה לזה, וכוללת גם את ילדיהם. במשמעות רחבה יותר, המשפחה כוללת קרובים נוספים, כגון הורים של בני הזוג, אחים וכדומה. משפחה נוצרת גם ללא קשר פורמלי של נישואים, כאשר בני הזוג הופכים לידועים בציבור. כאשר אחד מבני הזוג נפטר, או שבני הזוג מתגרשים או נפרדים, המשפחה הופכת למשפחה חד-הורית. במרוצת המאה העשרים ניתנה למושג “משפחה” משמעות רחבה יותר בחברה המערבית, לפיה יחידה משפחתית היא קבוצה חברתית של שני אנשים או יותר המזהים את עצמם כקשורים זה לזה. לרוב על ידי קשר דם, נישואין או אימוץ וחיים ביחד ביחסי קרבה ואף תלות הדדית.

קונפליקטים נוצרים לאורך מעגל החיים המשפחתי, נוגעים בתחומי חיים רבים ומשפיעים עליהם, מתקופת הבגרות הראשונה ועד סיום הגיל השלישי. התמודדות עם קונפליקטים אלה דורשת התייחסות מקצועית ספציפית. בגומא גבים מצאנו לנכון להתמודד עם צורך זה באופן המקצועי ביותר, הן על ידי הקמת מערך מקצועי מיוחד של מומחים לתחום הגישור במשפחה, סכסוכים משפחתיים. התנהלות הסכסוך והצטרפותם של בני משפחה נוספים כצדדים תומכים או מתנגדים ובעקבות זאת פניה לערכאות משפטיות כדי לחפש את ‘הצדק’ או ‘האשם’ גורמת לרוב להסלמה נוספת . יחד עם ההכרה בכך שסכסוכים בכלל וסכסוכים במשפחה בפרט הם חלק בלתי נפרד מחיים אנושיים, ניתן בהחלט למנוע סחף והסלמה ולמצוא דרך ליישוב הסכסוך או יצירת איזונים חדשים בין הצדדים במחלוקת.

סכסוכים משפחתיים בהם ניתן להסתייע בגישור כוללים:

  • גירושין ופרידה.
  • סכסוכים בנושאי עזבונות ואפוטרופסות.
  • עסקים משפחתיים.
  • מחלוקות בין מתבגרים להורים – מגמ”ה.
  • מחלוקות משפחתיות בתחומים שונים.

כל אלה ישפיעו על התנהגותם ויקבעו את יחסם זה כלפי זו. צרכים מתפתחים ונמשכים לאורך החיים, כאשר עם השנים מתפתחים צרכים חדשים. במהלך החיים הזוגיים נוצרים לחצי הסתגלות ולעיתים משברים וקונפליקטים נוטים להתפתח. ליכולת לנהל קונפליקטים אלה, בצורה שתשמר ותצמיח את הזוגיות תהיה השפעה מכרעת על החיים הזוגיים.

גישור בעת גירושין

גישור גירושין מאפשר לבני הזוג לקבל החלטות משותפות על סיום הקשר הזוגי ביניהם והמשך הקשר ההורי. כל זאת, בדרך המותאמת למצבם הרגשי, יכולותיהם הכלכליות ומתוך התחשבות בצרכיהם וצרכי ילדיהם. הגישור מאפשר הגעה להסכם באמצעות תהליך דיאלוגי, מכובד ולא יקר.

 

תפקיד המגשר לסייע לבני הזוג הנפרדים להגיע להסכמה על נושאים כגון – משמורת ילדים, הסדרי ראיה מפורטים, מזונות, וחלוקת המשאבים שנצברו במהלך החיים המשותפים, תוך שמירה על אווירה המאפשרת דיאלוג – אווירה בלתי פורמלית מחד גיסא, ובטוחה לשני בני הזוג, מאידך גיסא. אין צורך בייצוג של עו”ד, והמגשרים בקיאים במצב המשפטי הקיים. את הגישור ילווה עו”ד, בין אם כמגשר ובין אם כמלווה של התהליך. יחד עם זאת, ובמיוחד לאור מגוון ההסכמים האפשריים בגדר החוק, רשאים בני הזוג להיוועץ בעורכי דין במהלך הגישור, אם רצונם בכך. את ההסכם המושג באמצעות הליך הגישור מגישים לבית המשפט לענייני משפחה או לבית הדין הרבני, לפי בחירת בני הזוג, לשם מתן תוקף של פסק דין.

הסכמי ממון

יותר ויותר זוגות מבקשים לערוך ביניהם הסכמי ממון, על מנת לפתור מחלוקות קיימות, ובעיקר על מנת להקטין את הסיכוי לקונפליקטים עתידיים. הסכם הממון נועד להבטיח את זכויות בני הזוג עם מותו של אחד מהם או עם תום הקשר הזוגי מכל סיבה, (לדוגמא גירושין). יש להדגיש כי הסכמי ממון נערכים לא רק בין זוג נשואים או שעומדים להינשא, אלא גם בין ידועים וידועות בציבור. הליך גישור גירושין, מהווה את הדרך המתאימה ביותר לבנות את הסכם הממון. ההליך מאפשר ניהול דיאלוג, תוך שימת דגש על הצרכים המשפחתיים, הרגשיים והכלכליים של שני בני הזוג. את הליך הגישור ינהל או ילווה מגשר/ת אשר הינו/ה עו”ד.

 

הליך גישור טרום הנישואין ובמהלך החיים הזוגיים

הליך גישור מקצועי טרום הנישואין ובמהלך החיים הזוגיים, יכול לאפשר לבני הזוג לתאם ציפיות וצרכים, ולהגיע להסכמות משמעותיות על אופי הזוגיות במישורים רבים. לדוגמא: אורח החיים בבית (דתי או חילוני), מקום המגורים, ואפילו ההחלטה על ההתקשרות בנישואין או הרחבת המשפחה. הליך גישור מתאים במיוחד לזוגות אשר אין להם צורך בטיפול זוגי – בדרך כלל זוגות עם שביעות רצון עקרונית מהמערכת הזוגית – אך כאמור, עם מחלוקות אשר הם מתקשים ליישב בהסכמה. באמצעות הגישור ינהלו בני הזוג הליך, אשר לא רק שיאפשר להם, בסבירות גבוהה, להגיע להסכמה בנושא שבמחלוקת, אלא גם יקנה להם כלים להתמודד עם מחלוקות וקונפליקטים עתידיים.

גישור משפחה וגירושין

תוכן נוסף שיכול לעניין אותך

חרדה חברתית וטיפים להתמודדות

מאת: מערכת האתר
אחד הסוגים הנפוצים בעולם של חרדה הוא חרדה חברתית, וסוג זה יכול להופיע בגילים שונים ובקרב אוכלוסיות מגוונות. מהי חרדה חברתית וכיצד היא פוגעת באיכות חיינו? על כך נענה במאמר זה. להמשך קריאה >

טראומה וחרדה אצל ילדים: איך להתמודד

שרון רנדליך מראיינת את רנית ארצי
מה היא טראומה? איך היא באה לידי ביטוי אצל ילדים? איך מתמודדים עם התקפי חרדה בתקופה לא פשוטה זו? על כך ועל עוד, שרון רנדליך בשיחה רגישה ורלבנטית עם רנית ארצי, מרפאה בעיסוק ומדריכת הורים, מנהלת את מערך הריפוי בעיסוק במחוז מרכז בקופ"ח במכבי ומובילת תחום הדרכת הורים בקבוצת גומא גבים. בשיחתן בין היתר הן עסקו בכלים וטכניקות לעבודה עם הורים בקליניקה וכן הצגת מודל נ.ח.ת ככלי פרקטי להורים בבואם לסייע לילדיהם ברגעי מצוקה. להאזנה לפרק היכנסו להמשך קריאה >

זכויות ילדים במלחמה: האם ישראל עושה מספיק

שרון רנדליך מראיינת את פרופ' טלי גל
האם אנחנו נותנים מספיק חשיבות ותשומת לב לזכויות ילדים ונוער? שרון רנדליך נפגשה עם פרופ' טלי גל לשיחה מרתקת על זכויות ילדים ונוער במלחמה. בשיחתן הן עוסקות בשלושת סוגי זכויות הילד עפ"י אמנת האום – הגנה, הקצאה והשתתפות, מהי מערכת היחסים בין ישראל לאומות העולם בסוגיה זו? מערכת היחסים בין מדינת ישראל וילדיה? ואיך ישראל תומכת ומטפחת את מערכות היחסים הקיימות בין הילדים לבין משפחותיהם, משפחות שנשברו? לחצו להאזנה לפרק החשוב הזה להמשך קריאה >

מנהיגות בטלטלה – מה נדרש ומה יידרש מארגונים ומנהלים בימי המלחמה ולאחריה?

שרון רנדליך מראיינת את עמרי גפן
עמרי גפן ושרון רנדליך נפגשו לשיחה מרתקת וחשובה כדי לדון באחת הסוגיות הבוערות שמעסיקות מנהלים רבים בתקופה המורכבת הזו – ניהול בימים של חוסר ודאות ושגרה קצת-הרבה אחרת. ימים של משבר כלל ארצי. להמשך קריאה >

כוחה של קבוצה בזמן משבר

מאת: מערכת האתר
משברים הם חלק מהחיים ולאורך השנים אנו מתמודדים עם קשיים שונים הקשורים לקריירה, לפרנסה, לזוגיות, למשפחה, למצב רפואי ועוד. ידוע שלהיות חלק מקבוצה יכול להוות תמיכה במצבים מורכבים כאלו ואחרים. אז מהו כוחה של קבוצה בהתמודדות עם משברים וכיצד היא משמשת כלי משמעותי ופרקטי ביכולת לצאת ממשבר? על כך, במאמר הבא להמשך קריאה >

תטא הילינג והיכולת להשתמש בה דווקא בתקופות משבר

שרון רנדליך מראיינת את דקלה עמר
שרון רנדליך נפגשה עם דקלה עמר, עורכת דין, מגשרת, מאמנת, מנחה בתחום הגישור, מחברת ההרצאה "לומדת ללכת" ומומחית בשיטת תטא הילינג. להמשך קריאה >

איך מרימים את הראש אחרי שהשמיים נופלים עלייך?

שרון רנדליך מראיינת את אורן בליצבלאו
שרון רנדליך נפגשה עם אורן בליצבלאו, אתלט ספורט נכים ישראלי, שיאן עולם באיש הברזל לעיוורים, לשיחה מרתקת על תקווה ותקומה. להמשך קריאה >

הדרך לחיזוק החוסן הנפשי

מאת: מערכת האתר
חוסן נפשי חשוב תמיד, על אחת כמה וכמה בימים אלה, בהם נראה שאין איש שלא מכיר איש שחווה טראומה, אובדן או משבר. מה שמעניין הוא שניתן לראות איך אנשים שונים מגיבים שונה לאותם האירועים בדיוק – חלקם מצליחים לראות את האור בקצה המנהרה, להשתקם ולחיות חיים מלאי משמעות ואושר, בעוד אחרים חווים קושי מתמשך. להמשך קריאה >

מערכת היחסים בין מציאות לתודעה בימים מוטרפים אלו

שרון רנדליך מראיינת את ד"ר מתי הר לב
שרון רנדליך במפגש מרתק עם ד”ר מתי הר-לב, יוצרת השיטה למנהיגות תודעתית, מלווה ארגונים, מנהלים ומנהלות ומלמדת את השיטה. להמשך קריאה >

על זוגיות, חוסן ומה שביניהם: גם בימי מלחמה

מאת: מירב הקמון כחלון
בתוך הכאוס הזה עומדים בפנינו אתגרים לא פשוטים שדורשים מאיתנו להתמודד עם מציאות שלא צפינו לה במיוחד במרחב הזוגי והמשפחתי. מירב הקמון כחלון, מטפלת זוגית ומגשרת המתמחה בטראומה על רקע מלחמה, מציגה את הטיפים להתמודדות וחיזוק החוסן הזוגי שישמור על הזוגיות שלנו בימים אלה. להמשך קריאה >

טרור רצחני וטרור שקט: מה ההבדל ביניהם וכיצד ניתן להתמודד איתם?

מאת: מערכת האתר
טרור הוא אחד האתגרים הגדולים שהאנושות ידעה מימיה. הוא בא לידי ביטוי בשני ממדים האחד, הטרור הרצחני שפקד אותנו בשבעה לאוקטובר והשני, הטרור השקט, נקרא גם הטרור הפסיכולוגי והוא מתבטא בלוחמה על התודעה. 5 דברים שחשוב לדעת על סוגי הטרור וההתמודדות איתם. להמשך קריאה >

בין שבר למשבר: מתי אחד מסתיים ומתי השני מתחיל

מאת: שרון רנדליך
כששומעים את המילים שבר ומשבר אפשר להבין למה נוטים לייחס להם כמעט תמיד את אותה המשמעות, אך כשיורדים לעומק הדברים מתברר שלא כך הדבר וכי יש בהם שוני, והוא די מהותי.שרון רנדליך, פסיכותרפיסטית ומנהלת אקדמית בקבוצת גומא גבים עושה לנו סדר. להמשך קריאה >

רוצה ליצור איתנו קשר?

נשמח לחזור אלייך, רק צריך למלא פרטים



    קורסים במכללה
    דילוג לתוכן