ניהול שיחות משוב והערכה בתפיסת הFeed forward

מ- Feed-back ל- Feed forward

שינוי התפיסה המסורתית של שיחות משוב והערכה

שיחות המשוב מעלות קשיים רבים בפני מנהלים מאחר ולשיחה יש השפעה רבה על גורמי ההנעה של העובד. השיחה עשויה לחזקם ועלולה להחלישם, לעורר מחלוקות, אי הבנות ואי נעימויות. הקושי להתמודד עם סוגיות אלו מכוון לדפוסי הימנעות, והדברים אינם נאמרים או שנאמרים באופן שאינו אפקטיבי.

האתגר המרכזי העומד בפני המנהלים נוגע לאופן בו שיחת המשוב תאפשר הגעה לתוצאות הרצויות תוך חיזוק האמון ההדדי בין המנהל לעובד הן ברמה האישית והן ברמה המקצועית. המודל שפותח בקבוצת גבים מציע לצאת משיטת ה"סנדוויץ'" המסורתית של שיחות המשוב ולפתוח פתח ליצירת דיאלוג אמיתי שיש בו למידה והעצמה.

שני כלים מרכזיים לניהול השיחה

• מודל שיחות טעונות

  חוקרים באוניברסיטת הרווארד מצאו כי בשיחה קשה מתקיימים 3 מימדים במקביל – עובדות, רגשות וזהות. הבנה של מימדים אלו תאפשר למנהלים להעצים את האפקטיביות של שיחות המשוב וההערכה.

• תחקיר מוקיר

  הדגש בתהליכי Appreciative Inquiry  הינו על למידה המבוססת על מה שעובד טוב ונכון. רגשות חיוביים מרחיבים את יכולת החשיבה וההתנהלות שלנו, אנחנו יותר שיתופיים ובעלי מסוגלות וכך נוצר גם שיפור בעשייה.

יעדים:

1. העצמת היכולות והכלים שבידי המנהלים ביכולת להניע ולהעצים עובדים.
2. שיפור אפקטיביות ואיכות תפקוד העובד.
3. פיתוח אקלים ארגוני מכבד ושיתופי – כתפיסת עולם וככלי מעשי.

תכנים מרכזיים:

• תפיסת הממשק מול עובדים כהזדמנות לצמיחה ארגונית.
• ניהול שיחת משוב כשיחה טעונה.
• תחקיר מוקיר.
• תרשים הזרימה של שיחת המשוב וההערכה.

להרחבה היכנסו למאמר סנדביץ' באגט או פיתה

"The important thing is not to stop questioning. Curiosity has its own reason for existing." Albert Einstein