נקודת מבט על גזענות בישראל / עמרי גפן

"איש אינו נולד כשהוא שונא אדם אחר בגלל גוון עורו, מוצאו או דתו. אנשים לומדים לשנוא, ואם ניתן ללמדם זאת ניתן ללמדם לאהוב, כי האהבה קרובה יותר ללבו של האדם מאשר ניגודה."

נלסון מנדלה

הן שנאה והן אהבה, מקורן במרחב שלעתים קרובות אינו במודעות ובשליטה שלנו, אותו אזור קדום ופרימיטיבי במוח שלנו המוגדר כמערכת הלימבית, המשפיע גם על הרגשות והתגובות שלנו. מרחב זה מופעל בקלות, בעיקר על בסיס פחדים והיעדר בטחון במקום ובזהות שלנו. משם נובעת גם גזענות.

קשה להודות בכך, אולם בכולנו טמון זרע של גזענות. יש לנו קושי טבעי להבין ולהכיל את הלא מוכר, את האחר ואת השונה. לעתים קרובות, בשל פחד ובכדי לייצר ודאות ובטחון, אנחנו מקטלגים את מי ששונה מאיתנו בעזרת סטריאוטיפים וסטיגמות, ובאופן המקל עלינו את ההתמודדות עם הפער. אנחנו מחזקים את הלגיטימציה של הקבוצה שלנו ואופן התנהגותה, ובמקביל את תחושת השייכות שלנו לקבוצת הייחוס שלנו. אנו נוטים שלא לראות אנשים, אלא בעיות. כך בין גברים ונשים, בין דתיים וחילוניים, בין קבוצות אוהדים במגרשי הכדורגל, וכמובן בין קבוצות אתניות שונות. לכן מה שקורה לנערים בסיפור הפרברים הינו טבעי לגמרי, וכך גם כמעט בכל הקשר של פילוג ושסע בחברה הישראלית. אולם האם נכון כי ה"טבעי" ינהל אותנו?

מעבר למערכת ההפעלה הפיזיולוגית והרגשית שלנו, ולהטיות ההתנהגותיות שלנו, הנטייה לגזענות מושפעת לא פחות מחינוך וממנהיגות. במישורים אלו טמונה עיקר הבעיה, ובהם מצויה אף ההזדמנות לפתרונה. מנהיגים ואנשי חינוך, נדרשים להכיר בכך שגזענות אינה מאפשרת יצירת חיים משותפים, מאחר והיא מובילה לניכור, חוסר אמון, קיטוב, שיפוטיות, דמוניזציה, דה-לגיטימציה ולעתים אף אלימות.​

רבי נחמן מברסלב אמר ש"אם אתה מאמין שיכולים לקלקל תאמין שיכולים לתקן". על בסיס הנחה זו, ובעקבות רצח ראש הממשלה יצחק רבין, הקמתי לפני 20 שנים את קבוצת גבים. ייעודנו ועשייתנו לאורך כל השנים הינה במטרה לתקן. מתוך הבנת טבע האדם ומהותן העמוקה של מערכות יחסים בין אנשים ובין קהילות, אנו פועלים בכל מקום אפשרי ליצור הקשבה, דיאלוג אמיתי, הכרה והבנה כלפי האחר והשונה. במטרה לשנות את השיח בחברה הישראלית, אנו מסייעים בבניית שיתופי פעולה בין מנהיגי קבוצות האוכלוסיה השונות בערים המעורבות, ביצירת שפה משותפת בין דתיים וחילוניים, בהטמעת כלי הדיאלוג והגישור במערכת החינוך, ועוד.

בחברה המונעת במידה רבה מהישרדות ומפחד, עם רמות גבוהות של לעומתיות, תוקפנות וגזענות, כל עשייה המכוונת לחיים משותפים המבוססים על כבוד הדדית חשובה וחיונית. אם בתיאטרון, בחינוך, בתקשורת, בקהילות ובארגונים. לא תמיד ניתן ליצור הסכמה ולשים קץ לחילוקי הדעות בחברה, אולם אנו יכולים לסייע להפוך את החברה הישראלית למקום בטוח לשונות. יצירת מודעות לכך ופיתוח דיאלוג מכבד בחברה הינן מהמשימות החשובות והדחופות ביותר הקיימות כיום לפתחנו. המילה אחריות מבוססת על המילה "אחר". אנו צריכים – כיום יותר מאי פעם – לראות את האחר. להבין את הנראטיב שלו. לשוחח. להקשיב…

עמרי גפן מנכ"ל קבוצת גבים, מרצה באוניברסיטת תל-אביב ובאוניברסיטת בן גוריון, ופעיל ביצירת טרנספורמציה בקרב מנהיגים בכל המגזרים בחברה הישראלית.