הליך גישור עם הבדואים (מתוך: walla.co.il)
המדינה תפתח בהליך גישור עם הבדואים
יום חמישי, 20 בינואר 2005, 7:49 מאת: ניר חסון, הארץ
מזוז החליט לפתוח בהליך ראשון מסוגו בישראל, בסיוע מומחה מארה"ב, בניסיון לפתור את בעיית הקרקעות והכפרים הלא-מוכרים בנגב. מערכת הביטחון תומכת, מחשש להתפרצויות אלימות במגזר
היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, אישר לפתוח בתוכנית גישור בין המדינה לבדואים בנגב, במטרה לפתור את חילוקי הדעות על הקרקעות ואת בעיית הכפרים הבלתי-מוכרים. המשטרה, השב"כ והמועצה לביטחון לאומי הפעילו לאחרונה לחצים על הממשלה להיענות ליוזמת הגישור, מחשש להתפרצויות אלימות במגזר הבדואי בנגב אם המצב הקיים יימשך. בדואים רבים תולים תקוות גדולות בהליך הגישור ורואים בהסכמת המדינה שינוי מגמה חשוב במדיניותה, שהתמקדה עד כה בעיקר בהריסת בתיהם.
מזוז החליט לפתוח בהליך הגישור, ראשון מסוגו בישראל, לאחר שנפגש בשבוע שעבר עם הפרופ' לארי סוסקינד, מומחה לגישור מארה"ב. הפרופ' סוסקינד עומד בראש מכון "סי.בי.איי" באוניברסיטת הרווארד בארה"ב, המתמחה בפתרון סכסוכים בין מדינות למיעוטים. המכון היה מעורב, בין השאר, בהליך גישור בין ממשלת ארה"ב לאינדיאנים ילידי אמריקה.
אנשי המכון ביקרו בישראל לראשונה לפני שלוש שנים ואז עניינו ביוזמת הגישור את הד"ר פרץ סגל, מנהל המרכז הארצי לגישור ויישוב סכסוכים במשרד המשפטים. מאיר שטרית, שר המשפטים דאז, תמך בפרויקט וקידם אותו.
בשלב הראשון פנו המגשרים לכ-100 אישים בכירים במגזר הבדואי, שרובם הסכימו להשתתף בהליך. במסמך שהגישה המועצה האזורית לכפרים הבלתי-מוכרים, המייצגת את רוב תושבי הכפרים ואינה מוכרת על ידי המדינה, היא הביעה את הסכמתה לתהליך – אך הציבה תנאי ולפיו יופסקו הריסות הבתים וריסוס השדות למשך ארבעה חודשים כצעד בונה אמון בין הצדדים.
"החברה הבדואית מוכנה בגדול לפתיחת דיאלוג", אומר גורם בכיר במגזר הבדואי. המדינה טרם הגישה את תשובתה בנושא הפסקת ההריסה. ח"כ חיים אורון (יחד), שמעורב בפרויקט, הודיע כי יפנה לשר הפנים החדש, אופיר פינס (עבודה), כדי שזה ייענה ליוזמה ויפסיק את הריסות הבתים.
הבעיה המרכזית – חוסר אמון
רוב משרדי הממשלה המעורבים בנושא כבר הביעו את נכונותם להתחיל בתהליך הגישור. שר התמ"ת אהוד אולמרט, הממונה על נושא הבדואים בממשלה, העביר לפני כשנה את הסכמתו, אך הוסיף שהיא נוגעת לשלב הערכת הקונפליקט בלבד ולא להליך הגישור כולו. מפכ"ל המשטרה, רב ניצב משה קראדי, שהיה בתפקידו הקודם מפקד מחוז דרום, לחץ גם הוא לקבל את תוכנית הגישור וכך גם מנהל מחוז דרום במשרד הפנים, דודו כהן.
יעקב כץ, מנהל המינהלה לקידום הבדואים במינהל מקרקעי ישראל, בירך על היוזמה: "כל מי שעוסק בנושא הבדואים תולה תקוות בהצלחת הגישור". גורם נוסף המעורב בהליך הגישור היא המועצה לביטחון לאומי (מל"ל). המועצה, בראשות אלוף (מיל') גיורא איילנד, מקדמת את התוכנית וסגנו של איילנד, אהוד פרוואר, ממונה על הפרויקט מטעמה.
השלב הראשון בהליך הגישור, שעליו הסכימו הגורמים הממשלתיים, הוא שלב הערכת הקונפליקט. שלב זה עתיד להימשך כמה חודשים, שבהם ינסו המגשרים להעריך את הבעיות הזקוקות לגישור וישמעו מהצדדים פתרונות אפשריים. בסיום שלב זה, המגשרים יגבשו מסמך שיהווה את הבסיס לגישור עצמו – הליך שיימשך, על פי הערכות, בין שנה לחמש שנים. כדי למנוע מצב שבו הגישור ייתקל בבעיות עקרוניות שיגרמו לקריסת ההליך כולו, הוחלט לבדוק את מנגנון הגישור בשלושה מקרים, שבעיותיהם ניתנות לפתרון בקלות יחסית: העיירה כסייפה ושני הכפרים הלא מוכרים ביר הדאג', שליד רביבים, ואום בטין, שליד צומת שוקת. "הבעיה המרכזית היא חוסר האמון בין הצדדים. אם נצליח בשלוש הנקודות האלו יש לנו סיכוי גדול יותר להצליח בשאר", מסביר שמוליק ריפמן, יו"ר מועצה אזורית רמת נגב והנציג בנגב מטעם השר לענייני הנגב והגליל, שמעון פרס.
המדינה מוכנה להכיר ב-7 מ-45 הכפרים הלא-מוכרים
הבעיה המרכזית שעמה ייאלצו המגשרים להתמודד היא סירובה של המדינה להכיר בתביעות הבעלות של הבדואים על הקרקע, מכיוון שאינן מגובות במסמכים. כיום נמצאים במחלוקת כ-800 אלף דונם, שעליהם יש תביעות בעלות של בדואים. לכך מתווספת גם בעיית הכפרים הלא-מוכרים, שהמדינה אינה מפתחת בהם תשתיות. הבדואים דורשים הכרה ב-45 כפרים כאלו; המדינה מוכנה, במסגרת תוכנית שרון למגזר הבדואי שאושרה לפני כשנתיים, להכיר בשבעה כפרים בלבד.
בשנה האחרונה המדינה מנסה לקדם את ההכרה בשבעת היישובים החדשים, אבל גם ממשיכה להרוס בתים בכפרים הלא-מוכרים ולחרוש שדות שנזרעו על ידי בדואים, כפי שאירע גם השבוע באזור שגב שלום. ולכן, למרות ההסכמה הממשלתית לגישור, בדואים רבים חוששים שגם הליך זה ינוצל על ידי המדינה לרעתם. "הגישור נועד רק להראות שאין עם מי לדבר. אחרי שהוא ייכשל הם יגידו 'אי אפשר לדבר עם הבדואים' ויחזרו ביתר שאת להריסת הבתים וחרישת השדות", אמר אתמול גורם בקרב הבדואים.
ריפמן אופטימי יותר: "56 שנים אחרי הקמת המדינה, כל הניסיונות של הממשלות לפתור את בעיות הבדואים ולהגיע אתם להבנות נכשלו. פה יש הזדמנות אמיתית להיעזר בגורם חיצוני כדי לפתור את הבעיה הזו, שחוסמת כל אפשרות לפיתוח הנגב".
ממשרד ראש הממשלה נמסר: "ההחלטה לא נוגדת את התוכניות הקיימות לטיפול במגזר הבדואי והליך הגישור יפעל במקביל אליהן. כל התקדמות בהליך כפופה לרצון המעורבים ואף צד אינו מחויב ליישם את ההמלצות שיתקבלו בסופו. המועצה לביטחון לאומי תרכז מטעם הממשלה את חלקה בהליך הערכת הקונפליקט".
תגובות
לא ניתן לההגיב