גשר הזהב | שיחה עם עמרי גפן

מאת  | שני הראל

למזלנו, כנראה, גשר בין בני אדם לא עשוי מזהב, אלא ממילים. שיחה עם עמרי גפן, המייסד של קבוצת גבים – העוסקת ומלמדת גישור. מקצוע שניסיון חיים עושה לו רק טוב.

אומרים ששינויים גדולים מתחילים בצעדים קטנים. אומרים גם שכדי שנוכל לדבר אלה עם אלה – בחברה שמספר הפלגים בה לא מעיד כהוא זה על מספרנו הכללי הקטן כל כך – עלינו ללמוד להקשיב ורק אז לדבר, וגם את זה כדאי לעשות קודם אחד על אחד. כי רק ככה, מול זוג עיניו של אדם, אפשר (אולי) לראות את התמונה הגדולה. השיחה עם עמרי גפן, המייסד והמנכ"ל של קבוצת גבים, השאירה אותי עם רצון להיות אדם טוב יותר. בעיקר כי מילים גבוהות על חברה אנושית טובה יותר – שלרוב מתעופפות באוויר בלי אחיזה במציאות – הופכות איתו לפרקטיקה. הוא כנראה יודע זאת היטב, אחרת לא היה עומד בראש קבוצה גדולה שעוסקת ומלמדת גישור.

עסק חברתי

"גבים", הוא מסביר בלהט, "הוא עסק חברתי, אבל הקמתי אותו בלי לדעת שזה מה שאני עושה. היה רק חזון. לימים הסתבר לי שקבוצת גבים עומדת בגאווה בהגדרה Social Enterprise שהפכה טרנדית כל כך בשנים של האחרונות. ביומיום המשמעות היא עסק שחי בדיסוננס מתמיד: מצד אחד הוא מנסה לייצר רווחים ומצד שני פועל למימוש מטרות ערכיות חברתיות. יותר מפעם אחת קיבלתי את העצה העסקית, 'תיפטר מכל האופרציה' – כלומר קורסי גישור לילדים, למשל. תמיד התשובה שלי הייתה 'לא בא בחשבון'.

אוקיי. אז ספר על אותו חזון. מי אתם בעצם? "אני עצמי עסקתי בגישור משנת 92, כשבארץ עוד לא ממש ידעו מה זה. למעשה, הייתה לי תכנית לכיוון אחר, רק שאז התרחש רצח רבין ועשה לי סוויץ'. הבנתי שיש לי ביד את הכלי הכי עוצמתי ומדויק לממש את כל הרעיונות היפים של כבוד הדדי, סובלנות, סבלנות והקשבה, והחלטתי להקים גוף שיוביל שינוי ברמה החברתית לאומית. אספתי חבורה רצינית של אנשים שלאורך השנים גדלה, וביחד בנינו מתודולוגיה ייחודית של גישור, ששמה את הדגש על 'מערכת היחסים' שמתקיימת בין הצדדים השונים – החל ברמה הפרטית בין בני זוג למשל או סכסוכים משפחתיים, וכלה בבכירי המשק שצריכים לפתור קונפליקט כזה או אחר".

תסביר.

"הרי בחיים כמעט ואין משהו שאין בו מערכת יחסים, והיא דורשת לקיחת אחריות. ואולם במצבי קונפליקט, רובנו מאשימים את הצד האחר ולא לוקחים אחריות. אלא שהקונפליקט הוא לא בעיה, אלא הזדמנות. הזדמנות לשינוי. "לכל סכסוך באשר הוא יש את היבט מערכת היחסים, כאשר הפגיעה היא בעיקר בצרכים הרגשיים. גם במערכת המשפטית, אגב, רוב הסכסוכים הם לא על כסף. הם על עלבון, כבוד או מוניטין. שביתה של ועד עובדים היא תוצר לוואי של מערכת יחסים שלא נוהלה נכון, כמו שזוג שמגיע לגירושים זו אסקלציה שיצאה משליטה. לי חשוב ללמד את המקום הזה של לקיחת אחריות בלי להיבהל – וזה נכון לגן הילדים כמו למנכ"לים בכירים. וכן, אפשר בהחלט ללמוד את זה". כדי להמחיש את כוונתו הוא מוסיף סיפור על שני מנכ"לים בכירים בחברה עסקית גדולה שיחסיהם עלו על שרטון. ביוזמת אחת הסמנכ"ליות הגיעו השניים לגישור בגבים. גישור שהוגדר כהצלחה, שכן אחרי שנה וחצי של סכסוכים קשים חזרו השניים לעבודה משותפת וליחסים נהדרים. חודשים אחדים לאחר מכן קיבל גפן בשעת לילה מאוחרת שיחה מאותה סמנכ"לית, שסיפרה לו בבכי כי מוקדם יותר בערב נפטר אחד המנהלים מדום לב במשרד. "בסיום השיחה היא ציינה בפני איזה מזל שזה קרה אחרי שסיימנו את הגישור. 'תאר לך איך x היה מרגיש אילולא זה', וזה מדויק, כי אנשים נשארים עם סכסוכים לא פתורים גם אחרי שכבר אין עם מי לפתור".

"כלי לניהול סכסוך"

גישור, למי שאחרי כל ההקדמה הארוכה הזו זקוק לקצת סדר, הוא כלי לניהול סכסוך. מגשר מקצועי הוא כזה שלמד ואף קיבל הסמכה רשמית לשם כך. "המגשר הוא ניטרלי, עובד עם תהליך מובנה ומסייע לצדדים לייצר דיאלוג והסכמה", מסביר גפן. "אפילו אני, כמומחה לגישור, נעזרתי במגשרים אחרים בסיטואציות מסוימות, אבל מצד שני אין לי ספק שהשפה והכלים עוזרים לי לנהל קונפליקטים גם בלי צד שלישי. השאיפה שלנו היא שינסו גישור לפני הגשת כתבי טענות לבתי משפט, ולא אחרי, אבל בפועל קורה פעמים רבות שבית המשפט עצמו שולח זוגות, כמו גם גופים עסקיים או קהילתיים (סכסוכי שכנים), לגישור".

כלומר יש קווים לדמותו של כל סכסוך.

"בוודאי. אנשים 'שוברים את השיניים' עד שהם מגיעים להבנה, כי זה הפוך לכל מה שהם מכירים. כי הם לא גדלו עם למידה של איך לנהל דיאלוג ולהקשיב, אלא עם המושגים 'מנצחים מול מפסידים' או 'איך לא להיות פראייר'. רוב האנשים מקשיבים לא כדי להבין את הצד השני אלא רק כדי לתת תשובה יותר מתוחכמת, לחזק את יכולתם לנצח. הקשבה נתפסת כחולשה, ועל הנקודה הזו, בין השאר, אנחנו עובדים, על הבנה של האחר ממקום של חוזק". קבוצת גבים היא אחד הגופים הגדולים לגישור, וככזו פועלת במגזרים הפרטי והעסקי בכל רחבי הארץ. מתוקף היותה עסק חברתי, כאמור, פועלת הקבוצה גם בקהילה, ולאורך השנים כבר פגשו אנשיה תלמידים במאות בתי ספר כדי להפגישם עם השפה הגישורית, כמו גם עם רבנים, פעילי ציבור ועוד.

וכבית ספר מוכר על ידי משרד המשפטים, יש לכם גם קורסים ללימוד גישור.

"נכון, ובהקשר זה אני תמיד אוהב לציין שגישור הוא אחד המקצועות שיש בהם יתרון גדול לשיער שיבה, כי ניסיון החיים מאד עוזר פה. אני פוגש הרבה אנשים בגילאי 50 פלוס שבאים ללמוד גישור, או כדי לפתוח בקריירה חדשה/ לחזק את יכולותיהם בקריירה קיימת (מנהלים, מחנכים, משפטנים או מטפלים), או כי הם מבינים שזו מתנה להמשך החיים. הקורס כולל 10-12 מפגשים בקבוצות אינטימיות, שכוללות תמיד מגוון רחב של אנשים – משפטנים ומנהלים מצד אחד וסטודנטים ופנסיונרים מצד שני. יש לנו שתי אוזניים ופה אחד, אבל אנחנו משתמשים בהם ביחס הפוך. וזה מה שיפה בלמידה של השפה הזו, אנשים – צעירים ומבוגרים, ילדים או מנהלים בכירים –  לומדים להקשיב".

הגישור הפך אותך לאדם טוב יותר?

"אני מקווה. בכל יום אני מזכיר לעצמי את המשפט walk the talk – עשה את מה שאתה מטיף לו. אין לי ספק  שיצרנו גוף שגם התרבות הארגונית שלו וגם המקום שלו ביקום עושה, טוב וההשפעה שלנו היא הדבר החשוב ביותר במה שאנחנו עושים. אנחנו רואים בכל יום אנשים שיוצאים מגישור, כשהנטל הוסר מכתפיהם והם קורנים מרוב רצון לעשות משהו טוב".

העקרונות החשובים לגישור שכל אחד יכול ליישם

"הראשון יהיה ללמוד לעשות את ההפרדה בין הסכמה להבנה. אני יכול להבין אותך, גם אם אני לא מסכים לדעתך. לשני אני קורא דבר אלי בצרכים – ומשמעותו היא הבלבול שמתרחש ברוב הפעמים כשאנחנו שומעים רק את העמדות של מי שמולנו, במקום להקשיב לצרכים שלו".