אוביקטיביות המגשר

Elizabeth A. Moreno – תקציר מאמר

מחברת המאמר היא עורכת דין עם נסיון של כ- 20 שנה בתחומים הבאים: דיני עבודה, עסקים, ביטוח ורכוש.
המחברת משמשת כמגשרת בבתי הדין לעבודה בלוס אנג'לס בארה"ב החל משנת 2000. המחברת גישרה ביותר ממאה תיקים והיא מוציא עיתון מקוון על יתרונות הגישור.

המאמר פותח בשאלת האוביקטיוויות של בני אדם ויכולתם לשפוט ללא מושא פנים. המחברת טוענת שבני אדם סבורים שהם יכולים לנתק את דעותיהם הקדומות (Bias) בזמן שהם בוחנים מקרה שלפניהם והם מסוגלים לשקול את המקרה ללא מושא פנים.

אולם מחקרים פסיכוליוגיים בתחום קבלת ההחלטות מוכיחים שבני אדם טועים באם הם סבורים שהם יכולים לשקול נושא בלא שדעות ותפיסות קדומות ישפיעו על תפיסתו.
מחקרים בנושא החלטות חבר מושבעים בענין אפליה בהעסקה במדינת קליפורניה מוכיחים את השפעת התפיסות המוקדמות של חבר המושבעים על ההחלטה.
לטענת המחברת בני אדם אינן מצליחים להתנתק מתפיסותיהם המוקדמות. לכן נשאלת שאלת האוביקטיוויות של המגשר, כיצד המגשר מסוגל לפעול בהליך הגישור בלי שדעותיו המוקדמות ישפיעו על מהלך הליך הגישור.

המחברת מצטטת מחקר מאוניברסיטת סטנפורד שבו נאמר שאדם חושב שהוא מסוגל לנתק את תפיסותיו המוקדמות כאשר הוא עומד לקבל החלטה אך רוב האנשים סבורים שהחלטות שמתקבלות על ידי אחרים מושפעות מתפיסות מוקדמות.

כיצד מתמודד המגשר עם תפיסותיו המוקדמות?
המגשר חייב לדעת שיש לו דעות קדומות ותפיסת עולם, לכל אדם יש נסיון חיים שממנו הוא משליך כאשר הוא בוחן את המציאות.
המגשר אינו יכול להסתפק בטענה שהוא אינו מקבל ההחלטות בהליך אלא משמש רק כמסייע בהליך מפני שתפיסותיו המוקדמות יכולות להשפיע על ההליך ויכולות להוות מחסום בפני סיום מוצלח.
מגשרים רבים עוברים בהליך ממסיעים Facilitator למעריכים Evaluator לדוגמה כאשר מקשיבים לצדדים ובוחנים את אמיתות דבריהם ומציבים לצדדים בוחן מציאות.
כאשר המגשר מתבקש לבחון את המקרה הוא עלול להיות מושפע מתפיסתו את דברי הצדדים (לדוגמה ייחוס לצד מסוים אי-אמינות) ולשמש כמחסום מפני הסכם.

ניתן לדוגמה לדון במקרים שצפינו בהם במהלך הפרקטיקום עד כה:
סוגיית האינסטלטור והקבלן: יש מי שאמר האינסטלטור קיבל כסף וברח, ויש מי שאמר הקבל ממזר…
האם ניתן לגשר כאשר דעותינו האישיות משפיעות על ההליך.

סוגיית הלקוחה והתנור- האם התנהגותה של הלקוחה במהלך הגישור גרם לצופים להרגיש שהיא "איננה יציבה" ובך להשפיע על הלך הדיון.
ניתן להביא דוגמאות רבות אך ראוי לשאול: כיצד ניתן לנתק את השפעת תפיסותינו את המקרה על מנת שלא ישפיע על מהלך הגישור?
ראוי לבחון את סוגית אפשרות המגשר לשמור על נטרליות בלא שעמדותיו המבוססות על נסיון חיים ישפיעו על הגישור: לא להיות מושפע על ידי הצדדים לשמש כבורר ולתת "הצעת מגשר", על ידי הצעת מגשר ניתנת תחושה לצדדים שהמגשר אינו נטול פניות והוא מושפע מתפיסותיו האישיוות.
לכן יש לתת להליך להתקדם בכלים שונים לדוגמה:

שימוש בשאלות פתוחות- המחברת שמה דגש על שאלות פתוחות- בצורת השאלות הפתוחות, הצדדים המעורבים בסכסוך מציגים את עמדותיהם ויכולים להציג את תפיסותיהם בהרחבה, כך שתפיסותיהם את המקרה יבחנו על ידי הצדדים עצמם, ויכולים לפתוח בדיאלוג. המאמר מתייחס לשיטת המשפט האמריאית שבו יש חבר מושבעים. לכן שאלה פתוחה יכולה להיות: מה לדעתכם חבר המושבעים היה חושב על מקרה שבו…
השימוש בשאלה פתוחה נועדה למנוע את השפעת התפיסה האישית של המגשר על ההליך, ולמנוע מהמגשר להציג הצעות לפיתרון אלא לתת לצדדים להתקרב להצעה במהלך מו"מ ביניהם.

מה קורה כאשר הצדדים לוחצים על המגשר לתת הצעת מגשרים כאופציה אחרונה?
על המגשר להשתמש בניסיונו האישי מגישורים אחרים ומפסקי דין בנושא על מנת לתת הצעה הקרובה ביותר ולצמצם בכך את השפעת תפיסתו האישית את המקרה.
המחברת שואלת עוד, האם לא עדיף שחבר מושבעים, המורכב מ12 איש יכריע בסוגיה שהובא לפניהם ולא שהמקרה יטופל על ידי מגשר שאינו נטול פניות.
בתמצות ניתן לציין שחבר המושבעים עצמו אינו נטול פניות אלא מושפע מתפיסות מוקדמות. עורכי דין יודעים לנצל את העמדות הקדומות של הצדדים לטובתם, ומחקרים מוכיחים את השפעת ה-BIAS על החלטות חבר המושבעים את המקרה.
לכן לצדדים המעורבים בסכסוך יש אינטרס לפתור את המחלוקת בעצמם בעזרת הגישור ולשמור על האחריות בהליך.

לסכום -המאמר פותח לדיון את שאלת אוביקטיביות המגשר ואת תפקידו לסייע בהליך ללא משוא פנים.
המאמר מדגיש את חשיבות זהירות המגשר במהלך התהליך ומציע את השאלות הפתוחות המעוררות דיון פתוח כפתרון אפשרי לסוגיית הנטרליות של המגשר והחזרת האחריות לצדדים.