מרכז גבים פועל בתחום גישור במערכת החינוך החל משנת 1996 בתהליכי גישור רבים, ובהכשרות מגוונות בגישור. ניסיון רב נצבר בהפעלת תוכניות יישוביות ואזוריות כגון מודיעין, מ.א. אשכול, מ.א. מטה יהודה, טבריה, פ"ת וירושלים. יישומים רבים התפתחו מתוך העבודה עם מגזרים שונים של אוכלוסיות מתחומים שונים: ממלכתי, ממלכתי דתי, ערבי, חרדי, חינוך מיוחד והחינוך המקצועי. מניסיוננו ניתן ליישם את "שפת הגישור" החל מגילאים צעירים מאוד ועד לסמינרים למורים.
שפת הגישור מעניק כלים ומיומנויות בידי הלומדים אותה להתמודד עם מצבי קונפליקט ומשא ומתן באופן המאפשר שמירה על תקשורת בונה ופתוחה גם במצבי מחלוקת. תקשורת זו מאפשרת לצדדים לפתור את הסכסוך ע"י שיתוף פעולה והסכמה ביניהם, כתחליף להפעלת אלימות, להתעלמות מהבעיה או להעברת הטיפול בסכסוך לגורם שלישי מכריע, כגון מורה או מנהל/ת.
יתרונות הגישור משמעותיים במיוחד למערכות שיש בהן חשיבות לאקלים הבית ספרי ולמערכות היחסים בין הצדדים בתוך הארגון ומול סביבתו.
תכנית גישור בארגון חינוכי - הערך המוסף:
בהיבט תרבותי: תהליך הגישור מקדם חיים משותפים לא אלימים היכן שקיימים הבדלים בין אנשים. בהיותו פורום שוויוני ונייטראלי, מאפשר הגישור הדברות והקשבה גם בין פרטים וקבוצות עם מאפיינים שונים ומרקע שונה. הוא מבוסס על כבוד לפרט, לתרבותו, ולצרכיו, ללא צורך לוותר על זהותו האישית, החברתית והתרבותית. כך תורם הגישור לעלייה בדימוי העצמי האישי של מי שמעורב בו, ומעודד אקלים פלורליסטי ודמוקרטי.
בהיבט חינוכי: הגישור שונה מתכניות חינוכיות-חברתיות רבות מאחר והוא מציע תפישת עולם יחד עם לימוד מיומנויות וכלים ספציפיים ליישום התפישה בחיי היום-יום של הארגון והקהילה. התהליך עצמו הינו תהליך "מחנך" בעל ערך רב יותר מאשר שיפוט, הטפה וענישה (לגבי המקרים המתאימים). הגישור מאפשר מימוש עמוק של ערכים דמוקרטיים וכבוד הדדי.
בהיבט חינוכי ארוך טווח: אדם שגדל והתחנך בתפיסה שיש אפשרות ליישב סכסוך כך שכל הצדדים "מרוויחים" ולא צד אחד מרוויח וצד אחד זוכה, יש להניח כי כך יתייחס לסכסוכים שיתקל בהם בחייו הבוגרים, במרחב החברתי, המשפחתי, התרבותי, והפוליטי.
בהיבט קהילתי: הגישור מהווה כלי מרכזי להדברות בקהילה. מעורבות של הורים וגורמים קהילתיים מאפשרת להסתייע בגישור כמנוף לשינוי התרבות וליצירת דיאלוג בין גורמים שונים בקהילה.
אחריות ומנהיגות: הגישור מסייע בחיזוק מנהיגות קיימת או בפיתוח מנהיגות חברתית פנימית בארגון, ומכיר ביכולתם של בני נוער ואנשי הקהילה להשתתף ביישוב מחלוקותיהם בעצמם. ההשפעה החזקה ביותר הינה על המגשרים עצמם. תלמידים, מורים ומנהלים מגיבים בהתלהבות כאשר הם נחשפים לגישור. הם מוצאים כי ניתן ליישם את הטכניקות שנלמדו לגבי חייהם ולסייע לאחרים בעזרתן.
מחקרים: מתוך מחקרי מעקב של תכניות גישור בבתי-ספר נמצא כי: הלחץ והמתח של הצוות כתוצאה מבעיות משמעת פחת; ירד המתח בין מורים ותלמידים; פותחו מיומנויות מנהיגות בקרב תלמידים; נלמדו מיומנויות לפתרון בעיות ו-85% מהתלמידים בחרו במשא ומתן כאפשרות מועדפת במצבי קונפליקט, במקום איומים ואלימות; דווח על פתיחות רבה יותר בשיתוף רגשי; עלתה רמת לקיחת האחריות; חל שיפור כללי באקלים ביה"ס וירידה ברמת האלימות; מנהלים דיווחו כי כמות הקונפליקטים שהופנו אליהם ירדה ב-80%.
| 