התנהלות מוצלחת בסביבה מורכבת נשענת על יכולת ליבה של זיהוי, ניתוח וניהול ממשקים אפקטיביים ושיתופי פעולה. מדובר בתנאים יסודיים לכל מישורי הפעולה בעבודה ארגונית ועסקית, ובודאי בהקשרים של שינוי וצמיחה.
מנהלים משקיעים חלק ניכר מזמנם ביצירת שילוב וחיבור בין יחידות שונות בארגון, אולם לעיתים מתמודדים עם דפוסים ותבניות של תחרות, מערכות יחסים מורכבות והעדר מודעות וכלים.
מנהל המסוגל להטמיע שפה, תרבות ארגונית ותהליכים מובנים של שיתופי פעולה, מסייע במניעת קונפליקטים והמחירים הנלווים אליהם, חוסך במשאבי זמן וכסף יקרים, מעצים את האנשים והמחויבות שלהם לארגון, ומקדם את היעדים העסקיים.
המתודולוגיות של קבוצת גבים מבוססות על התפיסה הזו וכן על ההנחות הבאות:
ממשקים ארגוניים הינם רכיבים בהתנהלות ובתרבות הארגונית, שניתן לזהותם ואף לשנותם באופן מודע ומושכל. לעתים קרובות מדי מנהלים נוטים לראות בהם "נעלם" שאינו בשליטתם המלאה.
בכל תהליך יש פוטנציאל ליצירת מעגלי ערך או מעגלי בזבוז. מנהל נדרש להבין את הדינאמיקות השונות של מעגלים אלו ולפתח רמה גבוהה של שליטה בהובלה שלהם. התנהלות מודעת ומדויקת, על בסיס מתודולוגיות סדורות מאפשרת לבעלי תפקידים לייצר יותר ערך לארגון.
ישנם כלים מובנים לניהול ממשקים ושיתופי פעולה. מדובר בכלים שכיום מהווים את ליבת העשייה של כל מנהל, מאחר והם מחברים בין המישור של ניהול אנשים למישור של ניהול משימות. הם הבסיס לסגנונות המנהיגות המתקדמים ביותר, ומייצרות את ההבנה ש – Action מבוסס על Inter-Action. המבחן הרלבנטי לכלים ומיומנויות אלו הינו מבחן האפקטיביות.